אבדן שתן בשיעול או פעילות גופנית נגרם כתוצאה מפגיעה בשרירים ובגידים באגן, לעיתים קרובות עקב לידות. במצב טבעי מוחזקת השופכה במקומה. עקב פעילות גופנית, שיעול התעטשות וכדומה עולה הלחץ התוך בטני במהירות. הלחץ מופעל על השלפוחית ועל השופכה גם יחד.
אבדן שתן בשיעול או פעילות גופנית נגרם כתוצאה מפגיעה בשרירים ובגידים באגן, לעיתים קרובות עקב לידות. במצב טבעי מוחזקת השופכה במקומה. עקב פעילות גופנית, שיעול התעטשות וכדומה עולה הלחץ התוך בטני במהירות. הלחץ מופעל על השלפוחית ועל השופכה גם יחד.
השתן אינו "בורח". כאשר הגידים מתרופפים או מופיעה חולשה של שרירי האגן נעה השופכה ממקומה ויוצאת מאזור השפעת הלחץ. לחץ על כיס השתן בפעילות, ללא לחץ מקביל על השופכה, עקב דחיפתה מאזור הלחץ התוך בטני, גורם לפליטת שתן זמנית מכיס השתן עד להפסקת הלחץ התוך בטני. שרירי רצפת האגן יכולים לעצור את הדליפה על ידי התכווצות רצונית זמנית.
חלק ניכר מההפרעות, הן בגברים והן בנשים, ניתנות לטיפול לאחר אבחנה מתאימה ולשיפור גם ללא הליך כירורגי.
אנחנו מציעים בדיקה לא פולשנית, שמטרתה לאבחן את תפקוד כיס השתן ולתת פתרונות לשיפור תפקודו. בכך, גם למנוע בריחת שתן, שיפור איכות החיים ומניעת הדרדרות נוספת בתפקודו של כיס השתן והכליות.
1. מילוי שאלון ממוקד לנושא הטלת השתן והיסטוריה רפואית רלוונטית כולל רשימת תרופות (עדיף גם מכתב הפניה ממוחשב מרופא המשפחה)
2. ממצאי בדיקות דם (תפקודי כליה בדיקת PSA בדם ובדיקת שתן "כללית" (יבוצעו בקופ"ח לפי מכתבנו, על ידי רופא המשפחה).
3. בעת הביקור במרפאה, הטלת שתן לתוך מכשיר ייעודי היוצר תיאור גרפי של זרימת השתן. הטלת השתן תתבצע במצב בו המטופל(ת) נמצא במצב בו היה צריך להגיע לשירותים באופן טבעי.
4. לאחר ההתרוקנות, בדיקת שארית שתן ע"י מכשיר אולטרסאונד.
שיחה עם האורולוג המומחה אודות כל הממצאים, והצעה לדרכי פעולה אפשריות לשיפור המצב ולמניעת ירידה נוספת באיכות החיים.